אלכס קרמר, תרצה פרוינד
ואלכס שניידרמן
״טיול על הגבול״
Alex Kremer, Tirza Freund and Alex Schnaiderman
״A Journey to the Border״
אלכס קרמר, תרצה פרוינד ואלכס שניידרמן
טיול על הגבול
במהלך שהותם בקיבוץ חניתה, קיבלו האמנים אלכס קרמר, תרצה פרוינד ואלכס שניידרמן השראה מנופי חניתה. נופים אלו, המוכרים כל כך לקהילה המקומית, נתפסו על ידי האמנים באופן ייחודי והם החליטו לציירם ולהציגם בתערוכה בגלריה.
ריח של צבעי שמן בחלל, הציורים כבר מוכנים, רק לפני רגע הם היו על הכנים והנה הקהל פוגש את הנוף המוכר והאהוב כל כך מצויר, מונצח וחתום על ידי אמנים.
אז מה רואים בגבול? שמיים, עננים, עצים, מבנים, כלבים ואנשים – קצב החיים, השונה בקיבוץ, היופי הטעם, או אולי זה בעצם האווירה, היוצרת השראה להישאר לזמן רב יותר, להקשיב לשקט, להביט אל קו האופק הרחוק ולהבין עד כמה קטנה מדינת ישראל. הפשטות של הגבול, קצב ההליכה האיטי של האנשים, כולם מכירים את כולם אומרים שלום בנימוס ומחייכים אחד לשני והכלבים מסתובבים ומרגישים
חופשיים ומאושרים.
חניתה – קסם של מקום, אשר ידע להפוך את החיסרון ליתרון את המרחק והקירבה לגבול ליתרון באווירה קסומה המושך אליו אמנים ויוצרים.
האם העובדה כי רק אני רואה את הענן החולף אומרת שהנוף שייך לי? האם בתוך השקט הפסטורלי הזה נביחת הכלב או ציוץ הציפור הם חלק מן הנוף או קוטעים את השלווה שלו.
כל אחד מאיתנו זמני כאן בעולם ולכן כולנו נאחזים בזמן הקצוב והמועט שיש לנו ומנסים לעשות זאת בצורה הכי טובה שאנו יכולים. מחשבות ושאלות אלו, התחדדו לי סביב הטבע, העצים ובעלי החיים - האם העץ יודע כי הוא שייך לי? האם משנה לטבע מי שולט ובאיזו טריטוריה שהוא נמצא - ישראל או לבנון ? מהי משמעות הבעלות על האדמה, האבנים, השמים האור או העננים. באיזו זכות אני מרגיש בעלות עליו כשאני
הזמני והוא הנצחי?
ציורי נוף הוא נושא אהוב ופופולרי בקרב אמנים רבים, בעולם ובישראל. האמנות הישראלית, בוחנת עד היום מה הוא הנוף הישראלי. ואיך הוא נתפס.
ראובן רובין מתאר את נופיה של ארץ ישראל - בתוליים כמעט ארוטיים גם אצל גוטמן אפשר לראות את הרומנטיקה אוריינטלית שבנוף. בציורי נוף של שנות השלושים וארבעים של המאה הקודמת נוכח תום ותקווה. מאוחר יותר צייר יוסף זריצקי יוצר סדרת נופים קיבוציים ועירונים בסגנון מופשט. באותה תקופה יחיזקאל שטרייכמן יוצר בסגנון אקספרסיבי תוך כידי שימוש במשיכות מכחול גדולות. ומשתמש בצבעים כהים. אמנים וצלמים לא מעטים, התייחסו לנוף הישראלי ודרכו קידמו אג'נדות פוליטיות בעולם האומנות ובחברה הישראלית.
אלכס קרמר, תרצה פרוינד ואלכס שניידרמן הגיעו לחניתה על מנת לגלות בשטח את הנוף והוא התחיל לדבר איתם וסיפר להם סיפור. הפעולה העיקרית, הנדרשת מאמן העובד עם הנוף, הוא להקשיב ולהרגיש ופעולות אלו לוקחות זמן ובדיקות אצל האמנים. היצירות הם ההוכחה לכך. אין בהם תיעוד אלה טרנספורמציה של הרגש האנושי. והציורים הופכים למעשה מעין שירים ליריים.
ריטה כץ
דצמבר 2022